אורות העמקים חב' לשווק ויבוא חומרי חשמל בע"מ נ' עאסליה למסחר כללי ותובלה בע"מ

החלטה

1.בפני בקשה לביטול פסק דין וכן בקשה להאריך את המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין, וזאת מאחר שהבקשה הוגשה באיחור.

פסק הדין ניתן ביום 6.9.10 ואילו הבקשה לביטול פסק דין הוגשה ביום 23.12.10, לאחר המועד הנקוב בתקנות, ולפיכך, כאמור, הוגשה בקשה להאריך למבקשת את המועד.

2.בבקשה להארכת המועד טוענת המבקשת כי כאשר קיבלה לידיה את פסק הדין העבירה אותו לבא כוחה על מנת שיפעל לביטולו, אך עקב העברת משרד בא כוחה למען חדש, לא הוגשה הבקשה במועד. רק כאשר נפתח תיק ההוצאה לפועל נודע לב"כ המבקשת על התקלה, ואז הוגשה הבקשה לביטולו של פסק הדין יחד עם הבקשה להאריך את המועד להגשתה.

3.לבקשה צורף תצהיר, תצהירו של עו"ד חלאילה מחמוד, בא כוחה של המבקשת והצדדים ויתרו על חקירת המצהירים.

מכיוון שכך, נותרה בעינה עדות עו"ד חלאילה לפיה המבקשת העבירה לו במועד את פסק הדין על מנת שיפעל לביטולו והעובדה שלא הוגשה בקשה לביטול פסק הדין, מקורה רק במחדלו של עורך הדין, וכתוצאה מהנסיבות שפורטו בסעיף 7 לבקשה.

אמנם, כפי שבצדק ציין ב"כ המשיבה, אין בתצהיר פרוט, ואפילו לא צויין בו מתי עבר המשרד למען חדש אך אם היה זה המחדל היחיד, לא היה מקום לזקוף את מחדלו של עורך הדין לחובת מרשתו וניתן היה לבטל את פסק הדין. זאת, אילולא התברר כי גם לאחר שנודע למבקשת ולבא כוחה אודות התקלה שבגינה לא הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין במועד, גם אז לא הזדרזה המבקשת להגיש את הבקשה והגישה אותה רק למעלה מחודש מהיום שבו קיבלה את האזהרה בגין תיק ההוצאה לפועל.

4.מנספחי התגובה שהגישה המשיבה ברור כי המבקשת קיבלה את האזהרה אודות תיק ההוצאה לפועל כבר ביום 22.11.10 ובכל זאת את הבקשה לבית המשפט הגישה רק ביום 23.12.10. שיהוי זה מצביע על זלזולה של המבקשת ויש בו כדי להביא לדחיית הבקשה להארכת המועד.

5.מעבר לכך שוכנעתי כי גם לו היה מוארך למבקשת המועד להגשת הבקשה, לא היה הדבר מועיל למבקשת, שכן גם לגופה, דין הבקשה לביטול פסק דין להדחות.

6.המבקשת טענה בבקשה לביטול פסק הדין כי לא קיבלה לידיה את כתב התביעה. לטענתה, אמנם בתיק בית המשפט מונח תצהיר, שלפיו נמסרו מסמכי התביעה לנציג המבקשת, מר סלים עסליה, ואולם זה לא קיבל כלל את מסמכי התביעה. לבקשה לביטול פסק הדין צורף תצהירו של מר יוסף סלימאן, שציין כי כינויו סלים עסליה אך הכחיש כי קיבל את כתב התביעה לידיו.

7.כאמור, הצדדים ויתרו על חקירת המצהירים ולפיכך לא נחקר מר יוסף סלימאן ולא נחקר גם השליח מטעמה של המשיבה, ששניהם התייצבו לדיון.

מעיון בתצהירים הגעתי לכלל מסקנה כי לא ניתן לקבל את גירסת המבקשת, לפיה לא קיבלה כדין את מסמכי התביעה ואני מעדיפה את גירסת המשיבה בעניין זה.

זאת במיוחד כאשר התברר כי שמו של מנהל המבקשת אינו סלים עסליה אלא יוסף סלימאן.

8.בנסיבות האלה, דווקא העובדה שהשליח מטעמה של המשיבה ידע לציין כי האדם שלו מסר את מסמכי התביעה הציג עצמו בפניו כמר סלים עסליה, מחזקת את גירסת השליח לפיה המסירה בוצעה בפועל לידי מר סלים עסליה, כפי שצויין בתצהיר, שאם לא כן כיצד ידע השליח כי כינויו של מר יוסף בן חליל סלימאן, הוא סלים עסליה?

9.חיזוק נוסף לגירסת המשיבה בעניין הזה מצוי בעובדה שלא רק על מסמכי התביעה סרב נציג המבקשת לחתום ולאשר את קבלתם. מדובר בשיטה שבה נוקטים נציגי המבקשת כפי שעולה גם מאישור המסירה של האזהרה שגם הוא נמסר לעובד המבקשת, מר סולימאן מוחמד, וזה סרב לחתום על אישור המסירה.

10.יוצא כי אין מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

11.נותר לבחון אם יש מקום לבטל את פסק הדין בתוקף שיקול הדעת המסור בעניין זה לבית המשפט.

במקרה כזה על בית המשפט לבחון שתי שאלות: האחת – מדוע לא התגוננה המבקשת במועד, והשניה – מהם סיכויי ההגנה של המבקשת לו תתקבל בקשתה ופסק הדין יבוטל.

12.מאחר שהמבקשת קיבלה את מסמכי התביעה – ובהעדר הסבר אחר לאי הגשת כתב הגנה – יש לומר כי לא עלה בידיה להשיב על השאלה הראשונה.

ואולם, גם אם אניח כי ניתן לראות בכל הנסיבות שתוארו בבקשה משום הסבר שדי בו לצורך השאלה הראשונה, מדוע לא התגוננה המבקשת במועד, שוכנעתי כי סיכויי ההגנה של המבקשת כה קלושים, אם בכלל, עד שאין מקום לבטל את פסק הדין.